משנה מקום משנה סאונד

האם זה נשמע לכם מוכר?

"תן לי עוד גיטרה במוניטור. עוד, אני לא שומע. אפשר עוד גיטרה בבקשה? אני לא שומע את עצמי, תן לי עוד גיטרה במוניטור. רגע, לא, לא. יש פידבק ועכשיו הגיטריסט השני לא שומע את עצמו..."
אחת הבעיות המרכזיות בסאונד במה או בחדרי חזרות היא מיקום לא נכון של המגברים, המוניטורים וכמובן המיקום שלכם, המוסיקאים המבצעים.

מגברי גיטרה
רוב הפעמים המגברים מונחים על הרצפה כאשר הגיטריסט מנגן עם הגב למגבר.
התוצאה: הגיטריסט לא ממש שומע את עצמו והמתופף, שנמצא בדיוק מול המגבר מקבל גיטרה באינפוזיה ישירה וכואבת לאוזן.  מצב זה נהיה גרוע עוד יותר (במיוחד למתופף) כאשר הגיטריסט מגביר את המגבר שלו עוד ועוד ומחדד את הטון של המגבר בצורה קיצונית. כל החדר רועם מהגיטרה ורק הגיטריסט עדיין לא שומע את עצמו.
הדבר דומה למישהו שבמקום לדבר אל האוזן שלכם, ידבר לברך שלכם...

הפתרון:
הצבת המגבר מול, או לצד הגיטריסט במרחק של לפחות 2-2.5 מטרים והשענתו בזווית כך שיהיה מכוון לראשו של הגיטריסט. כך האינפורמציה מהמגבר תגיע ישירות לאוזנו של המבצע ותבטל את הצורך בווליום חזק או כיוון קיצוני של הטון במגבר.
בהופעה השאיפה היא הפרדת הסאונד שמגיע מהבמה מהסאונד שמגיע ממערכת ההגברה לקהל.
שיטת הצבת המגברים הנ"ל תעזור גם להפרדה זו, גם לסאונד במה חלש יותר שניתן לשליטה וגם לניטור נכון יותר של כל נגן על הבמה.

מגברי בס:
רוב חדרי החזרות הם קופסאתיים ולא גדולים במיוחד. מאפיינים אלה עושים את השליטה בתדרים הנמוכים לקשה במיוחד. לרוב, הצלילים הנמוכים נשמעים מרוחים, חסרי הגדרה וקשה לדלות מהם את האינפורמציה המוסיקלית. לצלילים הנמוכים יש אנרגיה גבוהה מאד ולכן הגברה נוספת של גיטרת הבס תביא להרעה במצב, תדרים עומדים ועוצמה שהחדר לא יוכל להכיל. אהה, וכמובן אוזניים מצלצלות אחריי החזרה.

הפתרון:
טיפול נכון ב"טון" במגבר הבס והצבתו רחוק מקירות המבנה והרצפה.
למרות שהכלי עצמו הוא "בס" כדאי דווקא להוריד את הבסים במגבר ולחדד את איזור האמצע (mid).
דבר זה יביא לחידוד ה"תווים" והאינפורמציה המוסיקלית של הכלי.
הרחקת המגבר מקירות ומהרצפה (ע"י פודיום או שולחן. עדיף עם בידוד של גומי ברגליים) יביא להחלשת הויברציות למבנה עצמו ולסאונד יותר ממוקד ונקי.
תדרים נמוכים צריכים יותר מרחק כדי להתהוות ולהגיע לאוזנינו. לכן, הבסיסט צריך למקם את המגבר לפחות כ 2.5 מטרים ממנו וגם פה, עדיף מולו או לצידו ולא מאחוריו.
הדבר נכון גם בהופעות.
·  לאלה מכם עם מגבר בס קטן וחלוש, הדבר יכול לעבוד גם הפוך. הציבו את המגבר על הרצפה/במה והוסיפו עוצמה לתדרים הנמוכים  

   במגבר.
   אם הצליל נהיה עמום מדיי, הטו את המגבר בזווית כך שיהיה מכוון לאוזניכם. תדרים נמוכים הם פחות כיווניים אך תדרים גבוהים –  

   בהחלט כן.

זמרים:
מיקרופון הוא לא גביע של גלידה!
רובכם מחזיקים את המיקרופון צמוד מדי לפה ובזוית כזאת שהוא קולט 30-40% ממה שהוא צריך. אז הטכנאי מפצה על כך עם כיוונים קיצוניים של אי קיו ועוצמה במיקסר, וברגע שאתם משנים את הזווית או שמים יד על המיקרופון – יש פידבק נוראי .

הפתרון :
החזיקו את המיקרופון כ2-3 ס"מ מהפה בזווית 90 מעלות לגוף.
כאשר אתם שרים בטון נמוך עם עוצמה חלשה תוכלו להתקרב עם הפה למיקרופון וממש להיצמד אליו.
כאשר אתם שרים חזק, קחו את הראש (או את המיקרופון) מעט אחורה אך לא יותר מדיי, במרחק 10 ס"מ המיקרופון (דינמי) כבר קולט רק 10% ממה שאתם שרים.
חשוב שהמוניטור ממנו אתם שומעים על הבמה או בחדר החזרות יהיה ממוקם בדיוק מאחורי המיקרופון שלכם ומוטה בזוית אך לא חדה מדיי.

לסיכום:
ברוב המועדונים והפאבים אין את התנאים האידיאליים להופעות מוגברות.
הצעתי – אל תהיו מפונקים מדי כשאתם על הבמה. קחו בחשבון שלא תשמעו את עצמכם ברור כמו באולפן הקלטות או כמו שאתם שומעים את הכלים והשירה בדיסקים שלכם בבית.
לרוב תצטרכו להתפשר ביניכם על האיזון על הבמה ולהגיע למצב שבו כולם שומעים את כולם ומרגישים כמה שיותר נוח.
כמובן שאתם צריכים לשמוע את עצמכם וגם ליהנות לכן קבעו מספיק זמן לתהליך ההקמה והסאונד כך שגם הקהל שלכם וגם אתם תיהנו.

אז מתי ההופעה הבאה?